מחלות חתולים שעוברות לבני אדם – מיתוס או חשש אמיתי?

אנשים רבים שפוחדים או נרתעים מחתולים, ניגשים אליי עם שאלות מרובות על מחלות חתולים, עם דגש על סכנת ההידבקות של בני אדם –  כגון גזזת, פטרת, מחלות עור שונות, מחלת כליות ועוד.
ולכן החלטתי להבהיר בטקסט זה, מה אמת ומה מיתוס בחשש מפני מחלות חתולים, ולהאיר את עיניכם לכללי הזהירות שיש לנקוט בהם. בעוד שלרוב, מחלות חתולים אינן מועברות לבני אדם, חלק מהן דווקא כן מוגדרות כמחלות חתולים מדבקות  ויש לשים לב לכך. מחלות מדבקות אלו מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות וניתן להן שם מדעי Zoonotic Diseases, שם כולל לכל המחלות העוברות בין בעלי חיים, ביניהם האדם. חתול יכול להעביר רק טפילים, בקטריות ווירוסים והמחלות המסוכנות ביותר הן: 1. toxoplasmosis  - מחלה וירלית, זיהומית, העלולה לפגוע בעוברים ובשלבי ההיריון המוקדמים,  2. כלבת - מחלה נגיפית קטלנית התוקפת את מערכת העצבים. שאר מחלות החתולים, אינן מועברות בשום אופן לבני אדם.
כיצד להימנע ממעבר מחלות של חתולים
העובדה שישנן מחלות היכולות לעבור מחתולים אל בני אדם, לא אמורה להפחיד יותר מדי, אם תנקטו באמצעים הנדרשים להימנעות מהידבקות. הנה הדרכים לחיות לצד חתולים ולהישמר מפני המחלות בבטחה:

toxoplasmosis  - המחלה מועברת על ידי טפיל חד תאי בשם - toxoplasma gondii, שנמצא במעיו של החתול. רוב חיות המחמד נושאות את הטפיל הזה, אך רק חתולים מעבירים ביצים שלהם דרך הצואה שלהם. הדרך להימנע מהידבקות היא להשתמש תמיד בכפפות בעת ניקוי הצואה של החתולים, או ארגז החול שלהם. להרחיק את ארגז החול מבני אדם, מבוגרים, ילדים, תינוקות ונשים בהיריון במיוחד -  זאת משום שהידבקות בטפיל לאחר הלידה מהווה סיכון זעיר להחמרה והסתבכות, והוא מסוכן באמת לאנשים עם מערכת חיסונית חלשה (כגון נשאי HIV), נשים בהיריון ועוברים. רוב האנשים, עם מערכת חיסונית תקינה מתמודדים עם הטפיל בלי שום בעיה.
כלבת – בעלי חיים רבים עשויים להידבק בכלבת, אם ננשכו על ידי חיה פראית הנושאת כלבת. כלבת היא מחלה מסוכנת מאוד שמועברת על ידי נשיכה ומגע של רוק החיה בדם החיה או האדם שננשכו. מומלץ, והחוק דורש, כי נחסן את חיות המחמד שלנו מפני כלבת, ורצוי לתת תשומת לב רבה לדבר.

scratch disease – מחלה קלה שעוברת לבני אדם משריטות החתול. המחלה נגרמת בשל בקטריה בשם Bartonella henselae, וגורמת לזיהום בדפנות כלי הדם בגוף האדם, בעוד שבחתולים אין לה השפעה. בדרך כלל תופעות הלוואי הם כאבי ראש, שפעת קלה ופריחה אדמומית סביב השריטה. ברוב הפעמים, המחלה עוברת בתוך כ – 5 חודשים, ואם היא ממשיכה ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה, אך התרופה היעילה ביותר היא להימנע משריטות חתול וללמוד להתנהג אליהם בעדינות.

קמפילובקטר – מחלה בקטריאלית שפוגעת במעיים, וגורמת לבחילות וכאבי בטן ובמקרים חריפים, להקאה ודימום בזמן עשיית הצרכים. המחלה מועברת לרוב דרך הצואה של החתולים ולכן חשוב מאוד לרחוץ ידיים היטב אחרי הטיפול בצואה. במרבית המקרים, המחלה חולפת מעצמה בזמן קצר, במקרים קיצוניים ניתן לטפל באנטיביוטיקה, אך מקרי התמותה מן המחלה בעולם הם נמוכים מאוד.
תולעת שטוחה – תולעת המועברת דרך הצרכים של החתול לבני אדם, באותה הדרך בה עוברים אלינו טפילי מעיים אחרים. כללי הבטיחות והמגננה מן התולעת, היא לרחוץ ידיים היטב וגם לחטא, במיוחד אחרי שנבוא מגע עם ארגז החול או הצואה של החתולים.
           
פרעושים –  פרעוש החתול חי בדרך כלל על פרוות החתול והכלב ואיננו אוהב אותנו, בני האדם, במיוחד. אבל לעתים לא בוחל בנו, לכן אם יש בבית בעלי חיים שאינם מטופלים כראוי נגד פרעושים, יעבירו אלינו מדי פעם פרעושים, שיעקצו אותנו. הטיפול הראוי הוא, באמצעות תכשירים שהורגים ומאטים את קצב הגדילה של הפרעושים..
 
גזזת – מחלת עור הנוצרת על ידי פטרייה בשם dermatophytosis, ניתן לטפל במחלה בקלות על ידי קרם רפואי, אך לא להפסיקה באמצע, משום שאז לא תהיה אפקטיבית. המחלה עוברת בקלות מחיות מחמד לבני אדם ובמיוחד לילדים ויכולה להיתפס על העור, השיער והציפורניים.
 
מתי ללכת לבקר את הרופא? בעת נשיכה או שריטה עמוקה, או אם מופיעות תופעות של הקאה, סחרחורות, כאבי בטן חזקים, בחילות, שפעת וגירויים בעור בשל קרבה לחתולים, יש לפנות אל הרופא.