פתולוגיה של חסימת מעיים מסכנת חיים שבה חלק של המעי נכלא בחלק אחר. יכול לקרות ביותר ממקום אחד במעי ובכל חלק במעי, אולם נפוץ יותר במעי הדק.
בתחילה קיימת חסימה חלקית שיכולה להחמיר לחסימה מלאה של המעי. הסיבה לרוב אינה ידועה, אך בד"כ נקשרת ל-Entritis (אינפקציה ויראלית או חיידקית, גוף זר או מסה במעי) או מחלה סיסטמית.
פתולוגיה זו יותר שכיחה אצל כלבים. כלבים מסוג רועה גרמני וחתולים מסוג סיאמי מראים נטייה גדולה יותר לבעיה זו.
בנוסף יש ראיה לכך שחיות שטרם בגרו (מתחת לגיל שנה) אף הם מראים נטייה גדולה יותר כמו גם חיות עם מערכת חיסונית מוחלשת.
תסמינים:
שלשול דמי מוגבל
הקאות (לפעמים בצבע ירקרק- מיצי מרה)
כאב בטני
לעיתים ניתן להרגיש מסה במישוש בטני
* קיימים מקרים כרוניים בהם השלשול הוא עקשני ותקופתי ובנוסף ניתן לראות רמות נמוכות של אלבומין בדם.
סימנים נוספים כוללים דיכאון, ליטרגיה ורזון (ירידה במשקל הנובעת מחוסר תיאבון).
בבדיקת דם ניתן לראות התייבשות, אנמיה ונוכחות לויקוציטים בדם.
דיאגנוזה:
יש לבצע צילומים בטניים לבדוק האם מדובר בגוף זר החוסם מעבר במעי. יש לחפש סיבה אחרת כלשהיא לתסמינים.
רק לאחר ששללנו את שאר הסיבות האפשריות לחסימה במעי (גוף זר, גידול וכיוב') נגיע לאבחנה מבדלת שמדובר בפתולוגיה מהסוג הזה.
הטיפול הוא ניתוחי משולב עם מתן נוזלים ואלקטרוליטים במקרה הצורך על מנת לייצב את החיה.
כאשר החסימה היא מלאה פתולוגיה זו גורמת למוות תוך ימים עד שבועיים.